אבקת הקקאו היא מין אבקה שחורה המופקת מטחינה וייבוש של פולי הקקאו אשר מקורם על עץ שהיה גדל בקרבת נהרות האורינוקו והאמזונס. מאוחר יותר העץ הובא במאה ה-1 למרכז אמריקה, לאזור גואטמלה על ידי שבט המאיה.
מאוחר יותר, זרעי הקקאו תורבתו על ידי עמים שונים ובמאה ה-10 הם היו נחשבים למצרך יקר עד כדי כך שהם שימשו לתשלום עבור מצרכים אחרים.
פולי הקקאו נגלו לאירופאים בפעם הראשונה על ידי כריסטופר קולומבוס במהלך מסעו הרביעי באמריקה בשנת 1502.
קולומבוס שלא ידע לזהות את הפוטנציאל הטמון בקקאו, לא התייחס ברצינות לסגולותיו. לעומתו, הרנאן קורטז, מכובשי ספרד, הגיע לאמריקה בשנת 1519, גילה את הקקאו כדרך הגב, כשהוא נכנס להרמון האצטקים וחיפש זהב ואוצרות. במקום למצוא כסף וזהב, הוא מצא כמויות גדולות של פולי קקאו וכך הוא בעצם התוודע אליהם והביא אותם לאירופה.
כשהוא חזר מאמריקה לספרד הוא הביא עימו כמה פולי קקאו ואת סוד המשקה של האצטקים ושל בני המאיה: ה"צ'וקולטל".
המשקה היה מורכב מפולי קקאו, מים קרים ותבלינים כגון קינמון ווניל. הספרדים שלמדו להכין את המשקה, מאוד אהבו אותו ואף החלו להוסיף למשקה סוכר מה שהפך אותו לטעים עוד יותר.
הספרדים שלא רצו לחלוק את סוד המשקה לאחרים, שמרו על סודם כמעט 100 שנה, עד שבמאה ה-17 גילו הצרפתיים כיצד להכין את המשקה ומאוחר יותר, במאה ה-18 שיפרו אותו האנגלים שהוסיפו למשקה חלב.
הפיכתו של הקקאו לשוקולד מוצק והוצאתו לשוק, התרחש במאה ה-19 ומאז אנשים בכל העולם אינם מפסיקים לרכוש ולאכול את הממתק, עד עצם היום הזה.
מאוחר יותר, זרעי הקקאו תורבתו על ידי עמים שונים ובמאה ה-10 הם היו נחשבים למצרך יקר עד כדי כך שהם שימשו לתשלום עבור מצרכים אחרים.
פולי הקקאו נגלו לאירופאים בפעם הראשונה על ידי כריסטופר קולומבוס במהלך מסעו הרביעי באמריקה בשנת 1502.
קולומבוס שלא ידע לזהות את הפוטנציאל הטמון בקקאו, לא התייחס ברצינות לסגולותיו. לעומתו, הרנאן קורטז, מכובשי ספרד, הגיע לאמריקה בשנת 1519, גילה את הקקאו כדרך הגב, כשהוא נכנס להרמון האצטקים וחיפש זהב ואוצרות. במקום למצוא כסף וזהב, הוא מצא כמויות גדולות של פולי קקאו וכך הוא בעצם התוודע אליהם והביא אותם לאירופה.
כשהוא חזר מאמריקה לספרד הוא הביא עימו כמה פולי קקאו ואת סוד המשקה של האצטקים ושל בני המאיה: ה"צ'וקולטל".
המשקה היה מורכב מפולי קקאו, מים קרים ותבלינים כגון קינמון ווניל. הספרדים שלמדו להכין את המשקה, מאוד אהבו אותו ואף החלו להוסיף למשקה סוכר מה שהפך אותו לטעים עוד יותר.
הספרדים שלא רצו לחלוק את סוד המשקה לאחרים, שמרו על סודם כמעט 100 שנה, עד שבמאה ה-17 גילו הצרפתיים כיצד להכין את המשקה ומאוחר יותר, במאה ה-18 שיפרו אותו האנגלים שהוסיפו למשקה חלב.
הפיכתו של הקקאו לשוקולד מוצק והוצאתו לשוק, התרחש במאה ה-19 ומאז אנשים בכל העולם אינם מפסיקים לרכוש ולאכול את הממתק, עד עצם היום הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה